מדרום לנחל אדוריים משתרע חבל ארץ נידח ויחסית לא מוכר, שומם וצרוב שמש. החורף לא ממהר להגיע, לא ממהר לטעת תקווה. וכשהוא סוף כל סוף מגיע, הגשמים במשורה, עיתם דוחקת, וכל טיפה יקרה מפז. אבל משרוטבה הקרקע ונספגה (וזה לא קורה בכל שנה) משתנה המקום לבלי הכר וברכה של פריחה וחיות פורצת מכל פינה. בבת אחת קם המקום לתחייה ולובש מחלצות של עדן: המרחבים השוממים נצבעים בצבעי פריחה עזים, ניחוח פרחי הבר נישא למרחקים, האוויר שוקק חיים. לא אכביר מילים, התמונות שצילמתי בשבוע האחרון תדברנה בעבורי...
יפה!
השבמחקמקסים!!
השבמחקיפה מאד
השבמחקהנוף כמובן מדהים ביופיו, והתמונות מצליחות לתת את התחושה של המרחבים שבדכ קשה להעביר בתמונה.
השבמחקתודה. למרבה הצער את הניחוח העדין של הבושם שרווה כל ואת רחש אוושת הרוח במרבדי הפרחים אי אפשר להעביר בתמונות...
מחק