יום שבת, 23 במרץ 2013

2370 מטרים מעל פני הים...

זהו גובהה של הפסגה המערבית בהר שיאון, נישאת בלובן צחור על כל סביבותיה, דומיננטית בנוף רכס החרמון הנשקף דרומה לעבר ארץ ישראל. למרבה המזל, בהיותה ממוקמת בשטח ההפקר שבמפגש הגבולות בין ישראל סוריה ולבנון, אין היא נגישה לבולדוזרים של הצבא ואינה חשופה לפגיעתם הרעה; ופגיעתם של אלו אכן, רעה היא עד מאוד. התמונות כאן צולמו כולם בראשיתה של הדקדה השלישית בחודש השלישי שנת אלפיים ושלוש-עשרה...







לא, לא הייתה לי כל כוונה להסיג גבול למרות שמאוד חפץ הייתי בכך לו לא היה כרוך הדבר בחוסר אחריות הרה אסון; מודה ומתוודה שעבורי הדחף לטפס על ההר הזה הוא עז... הר שקד הנמוך יותר, כ-2000 מטרים מעל פני הים גובהו, נמצא כל כולו בתוך השטח הישראלי והוא צופה אל הפסגה מדרום כשרק חלקו העליון של נחל שיאון מפריד בין השתיים. ובכן, ביום רביעי האחרון יצאתי להעפלה של אחר הצהרים אל בימת השקד הצופה אל ההוד.

התפלגות המשקעים בחורף האחרון (שהיה ברוך משקעים בחלקו הראשון ודל משקעים מסוף ינואר ואילך) הבטיחה תנאים סבירים יחסית להליכה באמצע מרץ: לא יותר מידי שלג, לא פחות מדי... המחיר: רק כמות מועטה של שלג על הפסגות הנישאות, קרחות סלע גדולות על המפנים הדרומיים. היות והביקור לא היה מתוכנן, לא הייתי מצוייד להליכה אלפיניסטית כך שהמצאות הקרחות הקלה מאוד על ההליכה.

המסלע הגירני של ההר נראה מעונה עד מאוד, מבוקע ומצולק מהפרשי טמפרטורה תדירים סביב נקודת הקיפאון. הצמחייה בעונה זו של השנה עדיין נוקשה ויובשנית, ולמעט ערער ירוק בודד - מאומה. אבל הדממה הנפלאה של הפסגות, באמת אין כמוה. שב לך והתמקם בתוך דולינה קטנה מוגנת מהרוח, והקשב לצלילים הזכים של הדממה... שא עינים אל התכלת המשתקפת בשלג הבתולי וכל חפצך עתה להשאר היכן שאתה, בים השלווה...

ואולם, זו מופרת מידי כמה דקות בהשמע הדי התפצצויות רחוקות, עדות מצמררת למלחמת האזרחים העקובה מדם המתרחשת מעבר לרכס. קשה להכיל את הניגודיות העצומה הזו בין השלווה שמשרות הפסגות לבין אכזריות המלחמה המתגלגלת למרגלותיהן. שיטוט במפות גוגל חושף כפרים פסטורליים בצידו הסורי של החרמון, שופעים מי מעיינות, טובלים בשפע של כל טוב. למצער, כל גן-עדן שכזה היום הוא גיהנום לדריו.

את התצלומים המשובצים כאן לקחתי עם מצלמת השטח שברשותי (קולפיקס של ניקון) שאיכותם טובה אך לא הרבה מעבר לזה. בכל מקרה, דעו שאיני עורך או משפר את מה שהתקבל, אלא פשוט מסנן את אלו הנראות בעיני מוצלחות יותר. וכדי להתמקד בחצי הכוס המלאה, השתדלתי לסלק משדה הראיה של המצלמה את הצלקות שהותיר צה"ל בהר, את הבסיסים הפזורים, את אתרי התיירות שמדרום. להנאתכם...


הנוף בגב - הר חבושית הנמצא דרומית להר שקד.

זום על שלוחת חבושית

שלוגיות לא נגועות בדרך לפסגת הר שקד







שמיים משתקפים בשלוגית: תכלת ממעל ותכלת מתחת

תכלת משלוגית אחרת

הפסגה המערבית של הר שיאון, 2370 מטרים מעל פני הים. מאחוריה
שתי פסגות נוספות (שאינן נראות מכאן): האחת 2360 מטרים מעל פני
הים, השניה (והגבוה ביותר בכל הסקטור המערבי של החרמון)
2381 מטרים מעל פני הים.

המורדות המערביים של הפסגה בואכה הר שלהבית

zoom-in על השלוגית המרכזית בשולי שלהבית

zoom-out, השלוגית מהתמונה למעלה מופיעה בשמאל התמונה

טיפונת מערבה

פנורמה של הפסגה

מורדות ההר, המפנה הדרומי המתרומם מעל נחל שיאון

עוד מהמפנה הדרומי; דיונות של שלג מעטרות את המדרון

פנורמה צפונית

קצת ירוק בעיניים... ערער (ברושי?)

Zoom-in



2 תגובות:

  1. מקסים. מקסים.
    (בכלל המילה "שלוגית" מאד חמודה..... מתגלשת בפה.)
    לנמצאים דרומה יותר, המלצתי מהשבוע האחרון - עין עקב, במסלול הירוק העולה למעלה דבשון ומשם ל"התגלגל" לכיוון החנייה שמתחת למדרשת שדה בוקר.
    אבל הרי את האיזור ההוא, עפר, אתה מכיר מצויין.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה. מסכים לגמרי עם המלצתך, ובכלל אזור שדה בוקר מקום נפלא לגיחות קצרות. אפילו שיטוט סתם בתוך נחל צין בשעת בין הערביים משרה אווירה מיסטית מיוחדת ורגועה (טוב, פרט לחגי ישראל...).

      מחק