רננת גבתוני השלג של הטונדרה דממה, כך גם שריקות ה-'פיוּ' של החופזים; אני משרך דרכי מטה בתוך ערפל סמיך קפוא ורטוב, מתקשה לנווט. מים מתחת ומים ממעל ושמיים אין. המקטעים הסלעיים רטובים וחלקים ומסוכנים למעבר ופעם אחר פעם מוצא אני את עצמי חוזר אחורה או מטפס ביגיעה מעלה רק כדי לאתר מקום אחר לרדת. לאחר כמה שעות של זיגזוג מתיש נחשף בסיס הענן וקל יותר לנווט. לזמן קצר אני נהנה מהתקדמות נוחה יחסית בשוליו של יער עבות. צריף סאמי רעוע המסומן במפה מסמן מפנה: מכאן ואילך עלי לחתוך היישר דרך הסבך; חומה צפופה ובצורה של ענפי-עץ ועלווה נבקעת בנחישות. לא קל לנווט בתנאים אלו אך למרות היעדר הראות אני מגיח מן היער בדיוק אל המקום אליו ייחלתי להגיע: ריטסם!
החדרים במקום מחוממים כל העת, ויש גם מקלחת חמה ושירותים נוחים וחדר ייבוש וכביסה ומטבח מאובזר... המחירים נוחים בהחלט ואפשר להצטייד במזון, אם-כי לא מן המשובחים. אני מביט החוצה על הנוף הקודר הנשקף מבעד לחלון חדרי וחושב לעצמי; לכל הרוחות, מי המשוגע שיוותר על כל הנוחות הזו כדי להחליפה בקיפאון של החוץ... ובאמת, החלק המאתגר עודנו לפני: שבעה-שמונה ימי הליכה רצופה בטונדרה הגבוהה, החשופה לרוחות, השקועה בענן כבד. לקראת אחה"צ השתפר מעט מזג האוויר ואני מגיע לכלל החלטה: אשאר כאן שני לילות ואז אכריע: אם מזג האוויר משתפר אני הולך על התכנית המקורית. אם לאו, אבצע בה שינויים מהותיים.
מבעד לחלון חדרי ברגע של התבהרות |
הבוקר האפרורי של יום המחרת לא בישר על שינויים באווירה. מידי יום ביומו נתלית בחדר הקבלה של האתר (המשמש גם כחדר מכירות של ציוד, מזון, ובית קפה לעת מצוא) תחזית מזג אוויר מעודכנת לימים הבאים. התבוננתי בתרשימים ומעתה ועד קצה הטווח רק חול וחול... כלומר גשם וגשם... שזה אומר: משקעי קרח ועננות סמיכה כל אימת שאצעד ברום של אלף מטר ומעלה. רעד קר חלף בגופי. אבל אתם יודעים איך זה... כשיש צפיות לא קל להתמודד עם האכזבות. החלטתי לא להחליט ולהמתין לתחזית של מחר ובינתיים אשב ואכין תכנית אלטרנטיבית.
תחזית יום המחרת נשאה עימה בשורה רע-עננה... מזג האוויר אינו נוטה חסד לתכניתי המקורית. ביום הראשון לשהותי בשבדיה, בהגיעי לפוריוס, סיפרו לי גדעון ואווה על מסלול הליכה חדש שהוכרז לא מכבר משבדיה ועד לים הנורבגי, מסלול שגדעון היה שותף פעיל בסימונו. ככל שיכולתי להיזכר, המסלול מתחיל ממש כאן, מושך דרכו לאורך האגם לכיוון צפון-מערב, חוצה את קו פרשת המים הסקנדינבית, ומתחבר לסור-פיורדן (Sorfjorden), מקבץ בקתות על קצה ה- Indre Tysfjorden. המקום ממש לא רחוק מסטטינד (או סטאדה, לשון בני סאמי), ההר המדהים עליו חפצתי להעפיל בבחינת ממתק בתום המסע.
שאלתי ובדקתי ואכן כך. זהו
תוספת: היות ולא עשיתי זאת עד כה, ומכיוון שכבר חטפתי על הראש מכמה קוראים, זה הזמן לשבץ מפה או שתיים כך שכל אוהבי מסעות הבדד יוכלו סוף כל סוף למקם עצמם במדויק על מפת הפנטזיה הבאה שלהם... בפוסט הבא אצרף תרשים עקבות מפורט של החלק הראשון של מסעי. כרגע איני עושה זאת כדי לא לגלות טרם עת את העתיד לקרות. סבלנות...
מפת תבליט של צפון סקנדינביה עם סימון על ריטסם |
תקריב על איזור המסע, הקו הלבן הוא קו הגבול בין שבדיה לנורבגיה. |
לפרק השביעי
קודם כל אני קובלת... על זה שכל כך קצר הפעם. חוץ מזה, בלי שיפריע לי ליהנות מכל משפט ותיאור, מוצאים שגיאות עברית... והכי - אז מה מושך בכ"ז לעזוב חמימות ונינוחות?
השבמחקוואיי... את מהירה. תודה על התיקונים. אכן כן, *שני לילות* ולא *שתי לילות* למרות שבשבילי לילה היא נקבה (יש בכיתתי תלמידה ששמה לילה :)). אז מה מושך לעזוב חמימות ונינוחות? הקריאה!
מחק