התמונות שלא נכנסו לסיפור...

כיוון שזו הייתה לי הפעם הראשונה שנשאתי עימי מצלמה במהלך מסע (הקרדיט המלא לאחי צחי שעבד עלי לא מעט בעניין הזה, וגם היה מוכן להקריב לשם כך את מצלמתו...), הרי שאיכות התמונות שצילמתי היא לא מי-יודע-מה. ברשומות הקודמות השתדלתי לשבץ את התמונות היותר מוצלחות, ובלבד שתשתלבנה בתוך הסיפור. עתה אני מביא בפני קוראיי את אלו שנפסלו לשיבוץ, בין אם משום שלא התאימו לתוכן או מבנה הרשומה, ובין אם משום שאיכות הצילום לא היתה מספקת. סדר שיבוץ התמונות נאמן לרצף של סיפור המסע... 

כמעט כמו ברמת הגולן... רק בלי הבזלות, הגדרות, שדות המוקשים,
 ובלי הסורים...

 האגם שבאופק - אהקא-יאורה

הרכס המכונה סטורה-סופיילה

פורטרייט של אהקא (Ahkka) ביום יפה. הרמה מתחת למאסיף שוממה
בשל גובהה הרב (במונחים ארקטיים).

רכס ה-Gisuris משמאל. בהתחלה היו לי יומרות לטפס לפיסגה.
 ...ויתרתי עליהן, לפי שעה.

וכך נראתה אהקא ברגע של הפוגה בסערה...

בדרך ל-Nijak

למרגלות Nijak הענק

האוהל הוקם על המדרון על מנת למנוע הצפה.
אולי לא קל להאמין, אבל ישנתי מצויין.

שמיים, אור וכרי דשא... התאורה הכהתה וטשטשה את התמונה

צל העננים מחדד את שקיפות האוויר אבל משרה אווירה קודרת-משהו

מי ראה את האוהל שלי?... לגמרי לבד, תחת שמיים קודרים, 
במרחבים הפתוחים של הטונדרה הארקטית.

ספוג ירוק ספוג מים, ועננים כבדים שאוטמים את השמיים.

השמיים משתקפים בשלולית מים צלולים על ה-Allak.

מראה חצי-פנורמי מה-Allak. האלמה (Almajalusjjiegna)
מסתתרת באופק בינות לעננים

עוד מ-Virihavrre. המבט צפון מערבה, ומנקודת תצפית דרומית יותר.

הצבעים עוותו לגמרי. במקור - אדום אש! איפה תשקע השמש?
 מימין, מחוץ למסגרת התמונה! 

... ובהיעלמה צובעת את המרחב בזהוב וארגמן

ומזווית קצת אחרת

הדרך ל"בית-הקפה" של סטאלו.  הקפה והעוגה - משיבי-נפש!

לפנות ערביים. אווירה מיסטית ממלאת את החלל...

...שלווה סטואית נסוכה על האגם

תכלת של יום נאה.

ארץ הקרח, הנוף מערבה. באופק הפסגות המשוננות של נורבגיה

הנוף דרומה. האלמה בלובן תפארתה

חזרה ל- base-camp לאחר ההעפלה ל- sierggatjahkka.  

היער הבוראלי בפאתי Kvikkjokk

שמי ספיר שקופים נוגהים ברכה על היערות של הצפון הרחוק 

תיעוד עצמי, על פסגת רכס ה- sierggatjahkka

היה פה קררר... 

לפרק הקודם