קר, קר שם למעלה. ברד במצב צבירה המזכיר את נוזלי האף מצליף על קירות האוהל ורוח קפואה מכה בהם חליפות. הקור והקדרות מוציאים את החשק לצאת מהפוך, אבל כמה באמת כבר אפשר לישון? בבוקר היום החמישי ארזתי מטלטלי בידיים קפואות ובנפש לא חפצה. הימים הקודמים החלו במזג אוויר יפהפה והסתיימו בסערה ששכחה עם שחר; היום הזה התעורר לתוך סערת הלילה וזו נסוגה רק בחצות היום. אבל נסיגתה היתה מהירה, השמיים התבהרו תוך שעה, הרוח שכחה באחת והאוויר התחמם. הרמה עליה אני צועד, שברגיל היא קפואה ומוכת-רוחות, נסוכה פתאום שלוות-עולם. פסגות צחורות בוקעות מבין קרעי העננים ההולכים ונמוגים, והן צפות בתוך שמי תכלת רכים ושקופים. הנה הוא מדרום ה- Stortoppen, השפיץ של המאסיף המרשים אהקא (Áhkká)
ומן הצד השני, קרוב עוד יותר ומתרומם כשמונה מאות מטרים מעל הרמה עליה צעדתי, מבצבץ שדה הקרח של ה- Gállaktjåhkkå:
ברור שנפלה כאן הזדמנות נדירה שצריך לנצל ומהר... שלושה-ארבעה קילומטרים קדימה התרוממה פסגה שטוחה, נמוכה יחסית אבל ממוקמת במיקום אסטרטגי מעולה, Rajvotjahkka שמה, 1405 מטרים גובהה. מיהרתי למרגלותיה, הנחתי תרמילי הכבד ויצאתי להעפלה קצרה אך תלולה של קצת יותר מ-300 מטרים אנכיים. הנוף מלמעלה עוצר נשימה ודממת-עד עמוקה אופפת את המרחב. בשעה זו אור עז שוטף את העולם; למרבה הצער מצלמתי הלא-כל-כך מוצלחת לא מתמודדת עם שטף האור כראוי. בהמשך היום ישתפרו תנאי התאורה וישתפרו ביצועיה; (המלצה: הפעילו חליפות את תצוגת השקופיות ואת תצוגת הטקסט. אם דפדפן כרום עושה בעיות בפתיחת התצוגה, עיברו לכל דפדפן אחר.)
 |
הגברת הזקנה (זהו פירוש השם אהקא) במלוא תפארתה.
מתנשאת כ- 1600 מטרים מעל האגם למרגלותיה |
 |
הפסגה השמאלית היא הסטורטופן. אהקא נראית אחרת לגמרי
מצידה השני. תמונות שלה משם צילמתי במסעי הקודם. |
 |
| מיקום אסטרטגי לתצפת את אהקא, אבל לא רק... |
 |
| החומה הצפונית של הפרק הלאומי סארק (סארקט-יאקה) |
 |
| הסקטור המערבי של האהקא. רואים את משטחי הלובן באופק מימין? |
 |
ובכן, במציאות צבעם היה זהוב בוהק. טס הזהב שבאופק הוא
האלמה-יאלוס-ייאגנה! הנהר שמימין - Vuojatätno - מתחיל דרכו שם. |
 |
| הדגל שלי הוא מוט ההליכה ולארץ שלי אין גבולות... |
 |
| עוד תמונה פנורמית על רכס הסארקט-יאקה |
 |
הנייק האדיר שולח ברכתו ממרחקים. זו לא הזווית הטובה שלו.
תמונות מדהימות שלו - בהמשך. |
 |
פסגת הגלאקט-יאהקה. ויתרתי על העפלה אליה כדי לא לפספס
את חלון ההזדמנויות שנפתח עם השיפור במזג האוויר. |
 |
מבט צפון מערבה חושף את צחיחותן של הפסגות.
זו לא טונדרה, זהו מדבר ארקטי. |
 |
| התכלת של השחקים... |
כמעט שעתיים תמימות ביליתי בתוך הדממה התכולה ובנחת התגלגלתי חזרה מטה. מעודד מהתפנית החדה במזג האוויר פניתי הלאה אל המערב במטרה להנמיך מעט בטרם אתמקם ללילה נוסף; קיוויתי לסגור עוד כעשרה קילומטרים בטרם ערביים. הדרך היתה קלה ונעימה ובחלקה הראשון נראה היה שהיא מוליכה הישר אל השמיים... אם השינוי המרענן במזג האוויר ימשך אוכל להמשיך בתכניותיי המקוריות ולהגיע לגהסקה-צ'וקה ללא כל בעיה. אבל התעבות הצירוסים במערב והופעתה של עננות בינונית בישרו: אין חדש תחת השמש. ובאמת, תוך זמן קצר נתברר לי שמערכת חדשה עומדת לכבוש את הארץ ועוד יסתבר לי בדיעבד שהיא ארוכת טווח ומתעתעת. הנה, כך נראה השקט לפני הסערה שלבטח תבוא:
 |
| ושוב הנייק... |
 |
| תצלום משפחתי: הנייק משמאל, סטורטופן מימין. |
 |
אי אפשר להניח למקום הזה... השינוי בתנאי התאורה
מעניק למאסיב נֹפֶךְ חדש |
 |
| תחת שמיים מתקדרים והולכים |
 |
| סטורטופן מגיח בינות הבולדרים ליד תחנת הלינה |
 |
| רטוב מאוד בארץ הזו. מימין לשתי הבריכות שממול תקעתי יתד. |
על גבי משטחי הדשא הרטובים ליד פלג הרים זך ובינות לכמה בולדרים מגוננים נטעתי אוהל. שבו ונתקדרו השמיים ובטרם ספנתי באהלי שוב צלפו ממטרים. העננים הנמיכו מאוד וערפל סמיך קר ורטוב כיסה את המרחב. עליתי על יצועי מתוך ביטחון שהבולדרים מגוננים היטב מפני הרוחות ונרדמתי בשניות. ההשגחה היטיבה עימי מאוד היום, כמו בכל יום; אבל לא בכל יום אני חש בזאת כמו היום.
לפרק הבא
הנייק חמוד - פיתחתי סימפטיה קלה אליו.
השבמחקאת המשפט שלך, אהבתי: "הדגל שלי הוא מוט ההליכה ולארץ שלי אין גבולות"
הנייק באמת משהו מיוחד. יצא לי לצלם אותו מכמה כיוונים ובהזדמנויות שונות אבל התמונות היותר יפות לטעמי צולמו על ידי אחרים. הנה שתיים לדוגמא:
השבמחקhttps://picasaweb.google.com/106171397922480379963/SarekIII#5362452119152840674
http://grundstensfotoblogg.blogg.se/2013/august/tur-med-solen-i-sarek-2.html
מקסים הצבעוני ומקסים השחור לבן.
השבמחקש"ל מכניס יותר בדידות לנוף.