פירוש המילה Badjelannda בשפת בני הלולה-סאמי הוא "הארץ הגבוהה". ואולם בפועל, ובניגוד גמור לשם המבטיח, הארץ הגבוהה איננה כה גבוהה... גובהם של האגמים הגדולים אינו עולה על שש מאות מטרים מעל פני הים. אי פה אי שם מתנשאים רכסי ההרים החוצים את חבל הארץ המקסים הזה לגובה של אלף ושש מאות מטרים לכל היותר, ורק הפסגות התוחמות את האזור מדרום וממזרח מתנשאות לגובה של כאלפיים מטר. מדוע אם כן נקרא המקום בפי הילידים "הארץ הגבוהה", למרות שהיא איננה כה גבוהה? הנה הפרשנות הסובייקטיבית שלי: משום שכל מי שבא בשעריה חש ברוחו ובכל חמשת חושיו הבריאים שהארץ הזו נטועה בשמיים.
חלל האוויר כאן שקוף במידה מעוררת השתאות. אם אין ענני הגשם מסתירים את האופק, הרי שהדבר היחיד אשר ימנע מכם להרחיק ולראות עד אין סוף הוא עקמומיותו של כדור הארץ. כל כך צלול כאן הוא האוויר עד כי ניתן להבחין בקווי מתאר עדינים ביותר על פני רכסי הרים המרוחקים עד מאוד; קו האופק תמיד יראה חד כתער, והמרחבים הנפרשים מאחריו נראים זוהרים ועמוקים מני חקר, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות או בזמן הדמדומים. לא תמצאו כאן באוויר לא אובך, לא אבק ולא זיהום אוויר מכל מקור שהוא. רק מופעים שונים של אדי מים... והרבה הרבה אור...
גוונים רבים של ירוק צובעים את נוף הבתולים הזה, אי פה אי שם גם כתמים ומשטחים של לובן צחור. ככל שעולים בגובה כובשים משטחי השלג והקרח יותר ויותר חלקות. יש רכסים המעוטרים שלוגיות שלוגיות, ויש אחרים העוטים משטחי שלג צחים מכאן ועד קצה האופק, נושקים שמי אינדיגו שקופים אשר בהשתקפם בקרח יעניקו לו גוון תכלכל. והיה ויתקדרו השמיים יצבעו שדות השלג בגוונים שונים של לבן-עתיק ושל אפור. ובערוב היום, עת תיטה השמש מטה, או בשחרו, עת תפציע במלוא עוזה, יעטה הצחור-צחור הזה מחלצות של חכליל ושני וזהב וארגמן...
אבל דבר לא ישווה למראות ההוד האטמוספריים של הצפון הרחוק. צבעי השמיים, וצבעי המים אשר מתחת לשמיים, לקוחים מתוך סיפורי אגדות שטרם נכתבו. משיכות מכחול של זהב וכתום ובורדו ואורכיד על רקעים של סגול כחול בז' ותכלת, משתקפים באגמים קפואים, דוממים, חלקים כמראה מלוטשת, מעשה אומן. קשה להפריז בהודם של המראות הללו, המרחיבים את חלל בית החזה, הקוראים דרור לרוח, המפיחים שמחה שקטה בלבבות. וכל רגע ורגע משתנה המרחב שבין מים לשמיים, לובש גוונים ופושט גוונים, ודממת עולם והוד קדומים נסוכים בו.
רבות סופר על אורות הצפון הנפוצים כל כך בין קווי הרוחב 65 עד 75. זו הלא היא ה- Aurora Borealis, אחותה התאומה של ה- Aurora Australis המעטרת את שולי אנטארקטיקה. אמנם לא קל להבחין בם בימי הקיץ השקופים בשל האור הרב הנסוך ברקע, אבל עם בוא הסתיו, ומרגע שהתאורה החיצונית מתעמעמת קמעה, תמלא חופת הרקיע וילונות של אור בגוונים של אדום ירוק תכול וכל מה שבניהם...
Aurora Borealis timelapse HD - Tromsø 2010 from Tor Even Mathisen on Vimeo.
סרט יפהפה זה צולם בטרומסו שבנורבגיה, מרחק של פחות משלוש מאות קילומטרים צפונה מ"הארץ הגבוהה"; וככל שמדובר באורות הצפון, שלוש מאות ק"מ הם לא יותר ממרחק פסיעה... הסבר קצר וענייני על אורות הצפון והקשר שלהם לפעילות השמש תוכלו למצוא כאן.
הארץ הגבוהה נטועה בשמיים... ובעודך צועד בה חש אתה את ברכתם, נושם אתה את אווירם הטהור, והאור המפלח את חללם מפיח בך רוח של חיים, שמחה, ושלווה נעימה.
לפרק הבא לפרק הקודם
 |
| שקיעה באגם וירי (virihavrre) |
חלל האוויר כאן שקוף במידה מעוררת השתאות. אם אין ענני הגשם מסתירים את האופק, הרי שהדבר היחיד אשר ימנע מכם להרחיק ולראות עד אין סוף הוא עקמומיותו של כדור הארץ. כל כך צלול כאן הוא האוויר עד כי ניתן להבחין בקווי מתאר עדינים ביותר על פני רכסי הרים המרוחקים עד מאוד; קו האופק תמיד יראה חד כתער, והמרחבים הנפרשים מאחריו נראים זוהרים ועמוקים מני חקר, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות או בזמן הדמדומים. לא תמצאו כאן באוויר לא אובך, לא אבק ולא זיהום אוויר מכל מקור שהוא. רק מופעים שונים של אדי מים... והרבה הרבה אור...
גוונים רבים של ירוק צובעים את נוף הבתולים הזה, אי פה אי שם גם כתמים ומשטחים של לובן צחור. ככל שעולים בגובה כובשים משטחי השלג והקרח יותר ויותר חלקות. יש רכסים המעוטרים שלוגיות שלוגיות, ויש אחרים העוטים משטחי שלג צחים מכאן ועד קצה האופק, נושקים שמי אינדיגו שקופים אשר בהשתקפם בקרח יעניקו לו גוון תכלכל. והיה ויתקדרו השמיים יצבעו שדות השלג בגוונים שונים של לבן-עתיק ושל אפור. ובערוב היום, עת תיטה השמש מטה, או בשחרו, עת תפציע במלוא עוזה, יעטה הצחור-צחור הזה מחלצות של חכליל ושני וזהב וארגמן...
אבל דבר לא ישווה למראות ההוד האטמוספריים של הצפון הרחוק. צבעי השמיים, וצבעי המים אשר מתחת לשמיים, לקוחים מתוך סיפורי אגדות שטרם נכתבו. משיכות מכחול של זהב וכתום ובורדו ואורכיד על רקעים של סגול כחול בז' ותכלת, משתקפים באגמים קפואים, דוממים, חלקים כמראה מלוטשת, מעשה אומן. קשה להפריז בהודם של המראות הללו, המרחיבים את חלל בית החזה, הקוראים דרור לרוח, המפיחים שמחה שקטה בלבבות. וכל רגע ורגע משתנה המרחב שבין מים לשמיים, לובש גוונים ופושט גוונים, ודממת עולם והוד קדומים נסוכים בו.
רבות סופר על אורות הצפון הנפוצים כל כך בין קווי הרוחב 65 עד 75. זו הלא היא ה- Aurora Borealis, אחותה התאומה של ה- Aurora Australis המעטרת את שולי אנטארקטיקה. אמנם לא קל להבחין בם בימי הקיץ השקופים בשל האור הרב הנסוך ברקע, אבל עם בוא הסתיו, ומרגע שהתאורה החיצונית מתעמעמת קמעה, תמלא חופת הרקיע וילונות של אור בגוונים של אדום ירוק תכול וכל מה שבניהם...
Aurora Borealis timelapse HD - Tromsø 2010 from Tor Even Mathisen on Vimeo.
סרט יפהפה זה צולם בטרומסו שבנורבגיה, מרחק של פחות משלוש מאות קילומטרים צפונה מ"הארץ הגבוהה"; וככל שמדובר באורות הצפון, שלוש מאות ק"מ הם לא יותר ממרחק פסיעה... הסבר קצר וענייני על אורות הצפון והקשר שלהם לפעילות השמש תוכלו למצוא כאן.
הארץ הגבוהה נטועה בשמיים... ובעודך צועד בה חש אתה את ברכתם, נושם אתה את אווירם הטהור, והאור המפלח את חללם מפיח בך רוח של חיים, שמחה, ושלווה נעימה.
 |
| אחר הצהריים המאוחרים ביום המחרת... |
 |
| ובהופעה קודרת-משהו... |
לפרק הבא לפרק הקודם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה