יום שבת, 5 ביולי 2014

חיבור קל על היתכנותה של תורת-על

השאיפה האפלטונית לגזור את מכלול כל תופעות-היסוד ואת סיבת היותן מתוך מבנה לוגי סדור וסופי המוכל בתוך עצמו, נטול סתירות פנימיות ונעדר מסדרונות חשוכים, משותפת ללא מעט פיזיקאים בעלי חזון. אחרים - מוכשרים לא פחות - סבורים שזוהי אספירציה ילדותית ובזבוז זמן. לדידם, שב וחשב וסגור את הסיפור במספר; יכולת הניבוי היא חזות הכל ואין כל צורך ואין הגיון בלכופף את הפיזיקה לרומנטיקה האנושית.


למרות השוני בגישות, אלו גם אלו מסכימים על כך שהמציאות הנתפסת בתודעתנו היא אובייקטיבית וברת חקירה. אוביקטיבית במובן זה שאמיתותה וקיומה אינם מותנים באישיותנו, בגחמותינו האינטלקטואליות או הרגשיות, בנטיות ליבנו, בתרבותנו; היא פשוט שם, מאפשרת את היותנו ובה בעת בלתי תלויה במתבונן בה. ברת חקירה במובן זה שניחנו בכלים מתאימים לתאר היבטים שונים שלה, איכותית ובפרט כמותית. גישה רווחת זו מציגה אנטיתזה ללהג הפוסט-מודרניסטי, אשר לטעמי ולטעמם של רבים וטובים הוא רדוד רעיונית ומעורפל.

השגי הפיזיקה עד כה אינם מספקים אינדיקציה ברורה בנוגע לקיומו של תיאור-על שלם של המציאות. די להביט בלגרנג'יאן של המודל הסטנדרטי או בנסיון הכושל להכיל את הפורמליזים ההפרעתי של השדות הקוונטים על הכבידה כדי להסיק זאת. עושה רושם שמרגע שיורדים לפרטי-הפרטים של המציאות, שוב אין מנוס מלטבול במי מדמנה. דוגמא קונקרטית עכשווית: תורת יאנג-מילס ניראת נפלא כרעיון וכמודל. אליה וקוץ בה, קיומה של מסת מנוחה אצל הפרמיונים ובוזוני הכיול של האינטראקציות החלשות מקלקל את החגיגה ומחייב הסבר אד-הוק בדמות המכניזם של היגס.

והנה צידו השני של המטבע: עובדה פשוטה וברורה בתכלית היא שהמציאות החומרית - על-אף מורכבותה העצומה - מתגשמת בשלמות מופתית. זאת ועוד, העומק הקונספטואלי והשלמות המבנית והרעיונית בבסיסן של התאוריות החלקיות הקיימות, כמו גם עקרונות היסוד הראשוניים הכל כך טבעיים ומובנים מאליהם - אלו גם אלו מצביעים דווקא על היתכנותה של תורת-על. אך הבה נסייג ונתאם ציפיות: ניסוח סופי של עקרונות היסוד ושל קשרי הגומלין ביניהם אינו מבטיח יכולת ניבוי לכל מצב ולכל תופעה. מורכבויות שאינן ניתנות להתרה כמו גם אי-ודאויות אנהרנטיות עשויות להתברר כתוצא הכרחי של התורה.

העוסקים במלאכה עדיין רחוקים מהכרעה בסוגיית קיומה של תורת-על, ולמורת רוחם של האופטימיסטים אין כל אינדיקציה על כך שהמטרה תושג בקרוב. לעניות דעתי (שהיא ככל הנראה דעת מיעוט), כל האינדיקציות מורות על כך שאנו נמצאים במקום בו נמצאנו בסוף המאה התשע-עשרה, כלומר על סיפו של משבר. מחד גיסא הישגי הפיזיקה עד כה הם עצומים ומעוררי פליאה, מאידך גיסא כל מה שאנו מכירים מסתכם בפחות מארבעה אחוזים ממה שיש; למעלה מתשעים ושישה אחוזים מהתנע-אנרגיה ביקום הם בחזקת אניגמה.

ובתוך ארבעת האחוזים המוכרים הללו (חומר ואנרגיה לא אפלים) לא מעט תצפיות לא מפוענחות ושאלות פתוחות ותהיות ללא מענה. יתכן שהכלים המתמטיים העומדים לרשותנו בעת הזו אינם מפותחים דיים או מתוחכמים מספיק בכדי לאפשר את פריצת הדרך, את ההאחדה; אולי הכלים המתמטיים מספקים אך איננו מבינים עדיין כיצד לעשות בם שימוש הולם, ואולי ה"מבטא" בו אנו "מדברים" מתמטיקה הוא זה העומד לנו לרועץ. ויתכן גם כמובן שכל האופרה הזו היא מרדף אחרי פאנטום.

הרי לפניכם שתי הנחות שאני מאמין בנכונותן:

  • המציאות החומרית היא אובייקטיבית, עקבית, ומוכלת בעצמה.
  • שלימותה של המציאות היא ברת השגה עבור התודעה האנושית.

למיטב הכרתי ולעניות דעתי למושגים כמו אקראיות, אגביות, וחוקיות מגיחה אין כל אחיזה במציאות בהקשר של חוקי הטבע. כל זאת בניגוד גמור לגישה הסלולרית של סטפן וולפראם (שמוגבלותה כתורה פיזיקלית הוכחה מתמטית), בניגוד לגישה המכניסטית של סטיבן ויינברג, בניגוד גמור לאלו הרואים בתורת ההסתברות אילן להיתלות בו, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בניגוד לדעה הרווחת בקרב לא מעט כהני ספקנות למיניהם.

ברשימתי "המתמטיקה והמציאות האובייקטיבית", העלתי את ההשערה שהתודעה האנושית היא "תופעה מגיחה" (emergent phenomenon) וככזו אין כל דרך לשחזר אותה מתוך מכלול הארועים הפיזיים הכמעט-אינסופי שמחולל אותה. טענה מרכזית ושורה תחתונה באותה רשימה היא שהשפה המתוחכמת באמצעותה אנו מתארים את המציאות (היינו המתמטיקה) היא בבואה של התודעה האנושית ולא של המציאות. יוצא איפה שכל תורת-על שתצא תחת ידנו תשקף את האופן שבו התודעה תופסת את המציאות, ובעקיפין את ההגיון או הלוגוס שלה עצמה.

המציאות האוביקטיבית של עולמינו מבטאת עבורנו אידאה של שלמות מבנית ורעיונית היות ושלמות זו היא בבואתה של התודעה האנושית. רוצה לאמר, המציאות היא פשוט שם, אנו יוצקים לתוכה משמעויות שמקורן במבנה התודעה שלנו, החותרת תמיד לסדר משמעות ושלמות. זאת ועוד, תודעתנו משקפת אידאה של מודעות עצמית, לכן לא יפלא שבפסגת היצירה של אותה תודעה תשתקפנה תכונותיה של אותה מודעות. נרצה או לא נרצה, אנו נראה את תורת-העל פרי רוחנו יפה, עמוקה, מפשטת, נקייה מרבב, ממצה.

כל תופעה שמורכבותה איננה ניתנת לרדוקציה, בהכרח מכילה אי-ודאות אינהרנטית. ובפרט, התודעה בהיותה תופעה מגיחה (על-פי הנחת מוצא) אינה נתונה לרדוקציה ועל-כן נושאת בחובה אי-ודאות אינהרנטית. הילכך, לא נוכל להתחמק מהמסקנה שאף שלתודעה עשויה להיות אמירה חזקה וחד משמעית על המציאות בדמותה של תורת-על, לתורת-העל אין כל אמירה ביחס לתודעה. זו איפה השורה התחתונה של חיבורי:
יתכן וביכולתנו לתאר במדויק את חוקי הטבע, אבל אין בחוקי הטבע לתאר במדויק אותנו.
למורת-רוחם של כל אותם שוחרי-טוב שעבורם המדע והרדוקציה הם חזות הכל, ולרווחת-ליבם של שוחרי-הרוח. 

8 תגובות:

  1. מעניין.
    יש אפשרות נוספת שאותה לא הזכרת. במשל המערה, אפלטון מדמה את עולם החושים, הזמן והמרחב לצללים של הממשות. מה שהמדע המקובל חוקר זה את הצללים ומוצא בהם עקביות וחוקיות שלהם הוא קורא 'חוקי הטבע' אבל אלו בעצם רק צללים של החוקים האמיתיים. תאור מלא ועקבי של עולם הצללים אינו אפשרי באופן עקרוני ועל כן צצים בו מושגים מוזרים כמו אקראיות וכו' שכמובן אינם קיימים בממשות. התנך ובמיוחד הברית החדשה הולכים עמוק יותר מאפלטון ומכוונים לכך שהמציאות הגשמית במלואה נוצרת ומעוצבת ומתממשת על ידי התודעה ( רוח). הניגוד של זה הוא המטריאליזם ( עבודת אלילים, בשפת התנך) שטוען שהסיבתיות קיימת בתוך עולם החומר, שרק הוא קיים, והתודעה איכשהו נוצרת ממנו, או משנית לו, כפי שכתבת. הסיבה שעולם התופעות תואם את המתמטיקה היא שהוא נוצר מתוך התודעה ומתקיים בתוכה כהיטל חלקי ומוגבל. התודעה( אלוהים, ברהמן) היא אחת וכל אדם חווה אותה באופן אישי בצורה שונה ( האטמן).

    השבמחק
    תשובות
    1. לא בכדי לא הזכרתי. היא פשוט לא נראית לי... ובפרט איני מקבל את הפרשנות שאתה נותן לכתבי הקודש. הגישה שלי היא הרבה יותר אורתודוקסית: אלהים עליו מעידים כתבי הקודש ישאר לעד מחוץ להישג ידה של ההכרה או התודעה, בין אם היא פרטית ובין אם "קוסמית" (whatever that means). נבצר מן החולף לכלוא את הנצחי...

      מחק
  2. עופר, עלה היום 8.7.14 לרשת אתר חדש שהתכנים המוצגים בו פותרים את הבעיות התיאורטיות של הפיזיקה ואף מוצגת בו תורת על עקבית אחת המסבירה את כל התופעות ומייצגת אותן באמצעות שתי משוואות תנועה כלליות בלבד. קשה להאמין אבל אתם יכולים להיות הראשונים להיכנס לאתר ולהיווכח בכך. www,holosophy.co.il

    השבמחק
    תשובות
    1. כשמישהו טוען שכל מה שעשו לפניו הוא שגוי ורעוע והוא פה כדי להראות לכולם איך עושים זאת נכון, לא ימצא אדם רציני אחד שיחפוץ להקשיב לדבריו. ובכל זאת, היות וטרחת ופנית קראתי מן המעט שפרסמת. אני אתמצת את דעתי הפרטית על הגישה שלך במילה אחת: לא.

      מחק
  3. אנא קרא את פרק 26 - מכבידה עד איחוד תיאוריות- בספר האינטרנטי "מערכת התפיסה האנושית" - בגוגל - וחווה דעתך על ייתכנותו.

    השבמחק
    תשובות
    1. חש אמפתיה למאמץ שהשקעת אבל זה לא זה. מאוד מאוד מסובך ולדעתי לגמרי בלתי אפשרי להמציא את הגלגל מחדש למי שחסר את הרקע לעשיה מתמטית-מדעית היות ורק אז נחשפים באמת לסטנדרטים המאוד גבוהים שנדרשים ממי שעוסק בתחום. הלימוד בתחומים האלו כמוהו כהגבהת-עוף: ככל שאתה מגביה עוף אתה רואה רחוק יותר וגם "נושם אוויר-פסגות". 

      מנקודת מבט מקצועית, אתה פשוט 'מספר סיפור' (פשטני למדי בסטנדרטים מקצועיים) מבלי להעמיק בידע המדעי שנרכש, כפי שרבים וטובים לפניך עשו, כל אחד לפי מיטב הדמיון וההגיון הסובייקטביים שלו עצמו. מנקודת מבט 'מדעית' הסיפורים האלו הם סוג של מיתוסים, מפורטים יותר או מפורטים פחות. זאת ועוד, חלק מהסבריך הנוגעים לפיזיקה הבסיסית אינם מדוייקים, בחלק מהמקרים הבנתך את הנושא לוקה בחסר, וחלק מהמסקנות האיכותניות שהגעת אליהן סותרות במובהק את התצפיות. אגב, בלא מעט מקרים המקצוען בפיזיקה יידע גם לנמק מדוע הן לא תיתכנה מלכתחילה.

      איך יידע אדם אם יש לו משהו ביד שראוי לשתף אותו עם אחרים? באמצעות היכולת לספק פרדיקציות כמותיות. נסה למשל לחשב עם הסיפור שלך את אפקט קזימיר וראה איזה תוצאות אתה מקבל. גם אם היו לך את הכלים לעשות זאת וגם אם יכולת לפרסם מספר ממש, ואף אם המספר הזה היה מתלכד עם התצפית, גם אז היה הסיפור שלך (שעתה יחשב למודל) זוכה לתהודה מוגבלת היות ומודלים כאלו מוצעים חדשות לבקרים, ורק מעטים מהם באמת מרחיבים את יריעת הידע ומעמיקים את ההבנה. 

      צר לי לאכזב אותך, אני רואה שהשקעת מאמץ רב, אבל לא פשוט לאתגר חכמה שנרכשה בעמל רב משך אלפי שנים על ידי רבבות בני-אדם שעבדו כתף אל כתף ובמאמץ משותף בנו נדבך על נדבך מבנה שלא קל לערער את יסודותיו.

      מחק
  4. לעופר
    תודה על ההתיחסות והתשובה הכנה

    השבמחק
  5. מהלכן של כלל הפרדיגמות יגיע לבירור שיהווה את סיום שלב התפתחות המודעות האנושית.
    תפיסת המציאות ביחס לשינוי פנימיותנו, זה יהיה המקום שיעסקו בו מיטב המוחות בעתיד הלא רחוק.
    אני לא תופס את מה שמחוצה לי אלא את הכלים הפנימיים שבי שמייצרים לי התפעלות המסובבת מדבר חיצוני שאינני תופס.
    אותה השיטה שתיחשף כזו המסוגלת לשנות את קיבוץ הפרודות שבי, שבתוכם כלול העצמות שלי תהיה הפרדיגמה החדשה של המאה ה 21

    השבמחק