יום חמישי, 29 במאי 2014

פנינים שמימיות

הרשומות שפרסמתי בענייני אסטרונומיה ואסטרופיזיקה מכילות תמונות מרהיבות ממקורות שונים, חלקן מגופים מכובדים ועתירי תקציב כמו נאסא או אסא, וחלקן מאסטרונומים חובבים שהתמקצעו. מטבע הדברים, תמונות שנחשבו עד לא מכבר כ- state of the art נראות היום חיוורות-משהו, כמעט ארכאיות... מידע אופטי בתחומים שונים של אורכי גל מתקבל כל העת ממקורות שונים, וטכניקות חישוביות לשיפור התמונה ואינטגרציה של מידע מפותחות חדשות לבקרים. הילכך, תמונות שצולמו בעבר ונחשבו אז לנדירות באיכותן זוכות עתה לרנסאנס ולחיים חדשים.

במה דברים אמורים? ראו למשל את התצלום היפהפה והחד של ערפילית הטבעת M57 אותו שיבצתי ברשומה קסם הערפיליות לפני כשנתיים וחצי:






תמונה זו מבוססת על עיבוד מידע שהתקבל מטלסקופ החלל האבל, והיא שוחררה ע"י נאסא בסוף שנת 1998. פחות משנה אחת קודם לכן פורסמה ב-APOD התמונה הזו:




בלי ספק קפיצת מדרגה מדהימה באיכות. להזכירכם, ערפילית הטבעת ממוקמת בקבוצת הכוכבים נבל, במרחק של כ-2000 ש"א מאיתנו. זוהי ערפילית פליטה בקוטר של ש"א אחת ובמרכזה ננס לבן שמסתו כ-0.61 מסות שמש והוא לוהט בטמפרטורה של כ-125,000 מעלות קלווין. הקרינה מהננס מעוררת את הגזים בערפילית לפלורנסציה, וקווי הפליטה של הערפילית מעידים על נוכחות של חמצן מימן וחנקן.

קבלת תמונה כל כך ברורה ממרחק כל כך גדול היא באמת הישג מרשים. אלא שבנאסה לא שוקטים על השמרים. עיבוד מתוחכם ואינטגרציה של מידע שנאסף הן מטלסקופ החלל האבל והן מהטלסקופ הארצי סוברו הממוקם על ראש הר מאונה-קאה בהוואי (סוברו הוא שמו של צביר הפליאדות ביפנית) חושף מבנה מורכב ועדין של "עלי כותרת" שלא נראה קודם לכן. אפשר לשער שגלי הלם שנפלטו בתהליך גסיסתו של הכוכב פגעו ברוח השמש שבקעה ממנו קודם לכן והביאו לזהירתם; וכך תווך בלתי נראה של גז הפך לנראה:




העלייה הדרמטית באיכות התמונות בולטת מאוד בשתי הדוגמאות הבאות המציגות מבנה פנימי עשיר וחשיפה חסרת תקדים של פרטים. הראשונה (קרדיט לאתר האבל) מתעדת חלק קטן של ערפילית ראש הקוף (מסומנת כ- ngc 2174) המרוחקת כ-6400 ש"א מאיתנו בקבוצת הכוכבים אוריון. תמונה זו היא קומפוזיציה של שלל אורכי גל בתחום שבין אינפרא-אדום לאולטרא-סגול והיא חושפת בחדות רבה לא רק את עורקי הגז המזינים כל העת לידה של כוכבים חדשים אלא גם את הצביר הפתוח שבגר מתוך הערפילית הזו.




נדמה לי שצמד התמונות מטה של ערפילית כנפי הפרפר ממחיש את השידרוגים הטכנולוגים (כולל אלו של טלסקופ האבל עצמו) יותר מכל. מדובר בערפילית שמקורה ככל הנראה במערכת כפולה בשלבי גסיסה הנמצאת בתוך דיסקת אבק בקוטר של כמה מאות יחידות אסטרונומיות, והיא מרוחקת מאיתנו כ-2,100 ש"א. התמונה הראשונה צולמה בסוף המילניום הקודם; העיבוד המאוחר יותר שוחרר לפני כמה חודשים; ראו איזה הבדל!





הביטו בתמונה מטה של העננה ngc 6188. זוהי ערפילית פליטה המרוחקת כ-4000 ש"א מאיתנו בקבוצת הכוכבים ארה. הקרדיט על התמונה הפטנטסטית המפורטת הזו הולך לכפיר סימון הישראלי (ראו גם כאן). התצלום מכסה שטח של 4900 שנות אור רבועות, שטח עשיר בגז המשמש ליצירת כוכבים חדשים. על פי נאסא רבים מהכוכבים כאן צעירים מאוד והורתם בגלי הלם שעברו דרך הערפילית אשר מקורם בסופר נובה קדומה. המבנה הסימטרי בצד התחתון הימני של התמונה שייך לערפילית הפלנטרית ngc 6164.




הנה עוד חמישה דוגמאות נאות לרזולוציה הבלתי נתפסת של תצלומי ערפיליות ושדות כוכבים בעת החדשה. כאמור, חלק לא מבוטל מההתצלומים הללו, לעיתים היפים והאיכותיים שבהם, נעשה בידי חובבי אסטרונומיה המצויידים במיטב הציוד האופטי, ובתוכנות מתאימות שתכליתן שיפור איכות התמונה. בעת הזו יכול אדם מן השורה להתמקצע ולהפיק תמונות באיכויות שפעם היו נחלתם הבלעדית של גופים גדולים ומתוקצבים. מטבע הדברים יכולת ההגדלה העומדת לרשותם של האסטרונומים החובבים מוגבלת ומשום כך תמונותיהם מקיפות פיסה רחבה יחסית של השמיים. אבל איזו רזולוציה! איזה עושר של צבעים! איזו הבחנה בין פרטים ומבנים! התמונות הללו נראות כאילו הן לקוחות מהאגדות...


שדה הכוכבים בערפילית קרינה

הפליאדות (משמאל) וההיאדות (מימין) בתמונה משפחתית.
הכוכב הזהוב מימין למטה הוא אלדבארן.

ערפילית הקונוס (משמאל) ופרוות השועל (במרכז למטה) בתמונה משפחתית.
ראו גם התמונה הראשונה בגלריית התמונות כאן.

"ערפילית האופל" על רקע שדה כוכבים עשיר במיוחד.
משמאל הצביר הגלובולרי ngc 4372. מקור: APOD

תקריב על ערפילית ראש הפרש. מדהים שניתן לתארה בפירוט
כה גבוה בהתחשב בעובדה שהיא נמצאת 1500 ש"א מאיתנו

זאת ועוד: חלליות מחקר מודרניות ששוגרו בעשור האחרון לעבר כוכבי הלכת הרחוקים בתוככי מערכת השמש משגרות כל העת שפע של מידע, והוא מתווסף למידע שהתקבל מחלליות עתיקות יותר. בעבר פרסמתי רשומה על מעלליה של החללית קסיני שיצאה לחקור את שבתאי. החללית מקיפה את מערכת שבתאי כבר כמה וכמה שנים ובכל הזמן הזה היא לא חדלה משגר עוד ועוד נתונים. בחרתי להתמקד כאן בתצלומי המשושה המיוחד על הקוטב הצפוני שך הפלנטה. זהו סוג של וורטקס פולרי בצורת משושה, אורך כל אחת מצלעות המשושה כ-13,800 ק"מ, גדול יותר מקוטר כדה"א. ובתוך המשושה אוסף מרשים של מערכות מזג אוויר הסובבות סביב ציר מרכזי.







דוגמא נוספת ואחרונה: הביטו בשני עיבודים החדשים הבאים לתמונות ותיקות: בראשון רואים את שבתאי בעת שקסיני נכנסה לצילו, וכל טבעותיו זוהרות באור יקרות. חדי העין יוכלו להחין גם בכמה מירחי הפלנטה. בעיבוד השני רואים את הקוטב הדרומי של נפטון כפי שצולם מוויג'ר2 בשנת 1989 (!). הירח טריטון של הפלנטה מגיח משמאל, ושתי טבעות ברורות, מעין עטרה מלכותית, מקיפות את הפלנטה. בקומפוזיציה יפהפהיה זו אפשר גם להבחין בענני צירוס בקרבת הקוטב הדרומי של הפלנטה, בטבעת של עננות מסיבית יותר, ובוורטקס פולרי. תמונה זו היא מלאכת מחשבת פרי עבודתו של רולף אולסן ועל אופן הרכבתה תוכלו ללמוד במילותיו שלו באתרו.






בתכניתי להביא לכאן בקרוב גם כמה תמונות פנטסטיות של החלל העמוק. גם בתחום הזה נעשה שיפור עצום באיכות התמונה והמראות הם עוצרי נשימה, לשון המעטה. ובנתיים קבלו דוגמא נאה מאנשהו:

כל כתם צבע כאן (למעט שלושה(?) ) הוא גלקסיה...


תוספת מאוחרת: זוכרים את הכוכב V838 Mon שהתרחב בבת אחת, מה שהפך אותו לכוכב הזוהר ביותר בגלקסיה במהלך ינואר 2002? הזכרתי אותו ברשימה קסם הערפיליות, ואני מביא את התצלום שוב כאן:



ובכן, בנאסא לקחו תמונות של המערכת במהלך חמשת השנים העוקבות, ובנו מהם תרציף יפהפה (אייל, עודד, תודה על הפניות). הדים של אור התפשטו מהכוכב החוצה במהלך ארוע אלים והם מוחזרים ממעטפות חומר שנפלטו מהכוכב קודם לכן ועתה הן עוטפות אותו ממרחקים. הארוע המרהיב התרחש כ-20,000 ש"א מאיתנו בקבוצת הכוכבים חד-קרן (מונוסרוטיס בלע"ז) הנראית יפה מישראל בלילות החורף. הנה:





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה