יום שבת, 11 בפברואר 2017

עם שוך המערכת

כבר ארבע מערכות שלג ידענו השנה במקום מגורינו החדש. בשנה שעברה התגוררנו זמנית באחד הישובים החמים במכורה, ועם בוא הקיץ העתקנו מגורנו למקום של קבע, והוא קרוב לודאי הישוב העברי הקר ביותר בארץ. ומה המרחק בין זה לבין זה? 12 ק"מ בקו אווירי אופקי, וקילומטר אחד לערך בקו אנכי... מלהבות הבשן לאל-רום. ושמו של זה כשמו של זה, מעידים הם על המהות...


יום ראשון, 15 בינואר 2017

שזיף משובח

לא היו לי כל כוונות לצאת לסיבוב אלפיני. היתה זו שעת צהריים ואת פעמיי כיוונתי לעבר מתלולי הרמה הצפונית, להליכה של התאווררות קלה בתוך הירוק המתפרץ. אלא שלחרמון יש משיכה מכשפת ולא יכולתי להסיר את המבט מחמוקיו הצחורים. חתכתי איפה צפונה בצומת כפר מסעד'ה ועליתי עד לחניון הצר למרגלותיו של הר שזיף. 

יום שישי, 23 בדצמבר 2016

על סביבונים קוסמיים קסומים

מבחינה חומרית אטומים הם בעיקר ריק. שהרי עיקר מסתו של האטום מרוכזת בגרעינו, אצל הנוקלאונים, ואילו שאר המסה - כשלוש עד שש מאיות האחוז בלבד - משוייכת לאלקטרונים והיא מרוחה אי-שם מסביב, ברדיוס הגדול בארבעה עד חמישה סדרי גודל מרדיוס הגרעין. כמה זה חמישה סדרי גודל? פי מאה-אלף. כך למשל אם נמשיל את רדיוס הגרעין למקטע בין מטר אחד, הרי שהאלקטרונים שבאטום מרוחים סביבו ברדיוס של \(100\) קילומטרים...

יום שבת, 20 בפברואר 2016

מהומה רבה על גלי מאומה


הרעיון להכין רשימת FAQ's על רקע ההישג של LIGO התבשל אצלי על אש קטנה במהלך השבוע שחלף. אמנם מידע רב שוחרר לציבור בערוצים המקובלים אבל התרשמותי הפרטית היתה שהמידע מבולבל, לעיתים קרובות לא מדוייק, וכמעט תמיד חלקי. ביום חמישי שינסתי מתניים והחילותי בליקוט וכתיבה, והרי התוצאה לפניכם (פורסם במקביל בבלוג רשימות בפיזיקה עיונית);

יום שישי, 29 בינואר 2016

In my backyard

כל התמונות מטה צולמו אל ועל אותו ההר - בלב הסתיו בבוקר תכול ושטוף-אור, בצהריים מאוחרים של חורף צעיר, ובשלהי הקיץ בזהב של דימדומים. איפה? אי-שם, במקום נהדר, ממש בחצר האחורית היכן שאנו מתגוררים (באופן זמני) בחצי השנה האחרונה... מזמין אתכם לפתוח תצוגת שקופיות באמצעות הקלקה על אחת מהתמונות ולהתרשם מיפי המקום ויפי שמיו.

* מיותר לציין, לא נעשתה כל עריכה בתמונות, זה מה שקלטה המצלמה וגם כשהתמונות יוצאות מצוין - זה תמיד הרבה פחות ממה שקולטת העין; אבל גם זה משהו.



יום שישי, 22 בינואר 2016

הצלב


פסגת הגראנד קומבין מצולמת ממונט-פורט (מקור: ויקיפדיה)
קלוז-אפ. הצילום לקוח מאתר Trekking in the Alps.

ה- 30 ביוני 1997, לב ליבו של המאסיף האדיר גראנד קומבין. עשר שעות קודם לכן יצאתי מהכפר הקטנטן פיוניי השוכן עמוק בתחתיתו של חריץ צר באלפים של וולאי. תום של פתאים גמורים וחסרי נסיון הוליכני לטפס מעלה ישר דרך יער הגשם האלפיני, שלא עשה עימי חסד. שמונה מאות מטרים אנכיים של מאבק בשרכים סבוכים ומתלולי אבן כמעט בלתי עבירים, ועוד שלוש מאות מטר של דרדרות ואבני קרח, והנה ניצב אני עתה מותש על סיפו של הקרחון האדיר קורבסייר, והשעה היא שעת ערב מאוחרת, אך מוארת.

יום שבת, 17 באוקטובר 2015

המדד העברי לטרחנות כפייתית


טרחנות כפייתית (בקונטקסט המדעי) היא נטייה חזקה ולרוב מוחצנת להחליף תאוריה מדעית מבוססת בתאוריה self-made, לעיתים קרובות כזו שאף אחד אחר לא מבין. הטרחן הכפייתי משקיע את מיטב זמנו ומירצו בטיפוח רעיונותיו. לדידו, ראייתו את המציאות היא יחודית והיא מביאה לעולם גאולה בדמותה של תאוריה מדעית פורצת דרך המבטלת או מייתרת את התאוריות אותן הוא מתיימר להחליף. לנסיונות להעמידו על טעויותיו וכשליו הוא משיב בביטול סלחני: "אם רק תצאו מהקיבעון שלכם ותחשבו מחוץ לקופסא תבינו את העומק והאמת שבהצעותיי". ועוד הוא יוסיף בענווה (לעיתים מעושה ולעיתים כנה): "ההיסטוריה תאמר את דברה".

יום חמישי, 27 באוגוסט 2015

ארבע-עשרה וקצת


נחליאלים

שעת בין ערביים מוקדמת. קור מקפיא, רוחות צולבות, זירזוף דוקרני יצליף בפניו של כל מי שיחפוץ לשוטט בחוץ, וכאלו אין בנמצא. כבכל ערב מזה כמה שבועות עוטה עלי את הדובון, נוטל את המשקפת ויוצא את המשושים*. מטרים ספורים מכאן שער המדרשה, וממנו והלאה כביש היציאה השומם המושך עצמו עד רכס חלוקים במערב; צועד בבדידות דוממת ונעימה. מימין חורשת אקליפטוסים מעונים, נמוכי קומה, דלי מראה, נצלפים ברוח. ניגש לפינה מרוחקת, מתיישב וממתין. חסין לקור ולרוחות, ידיד לבדידות ולדממה.

תוך זמן קצר נשמעים ציוצים מוכרים: קבוצות קטנות של נחליאלים לבנים מגיחות מכאן ומשם, נצפפות אל במת ההתכנסות הניצבת בינות לאקליפטוסים ועל הכביש השומם. שעה תמימה תעבור ואף לא רכב אחד יפר את שלוות המרחב נשוב הרוחות הקפואות. רק ציוצי הנחליאלים ההולכים ורבים. רושם מספרים, כיוונים, תנועות, מתווי התנהגות. כך קרוב לשעה; לפתע פתאום, ללא כל רמז מוקדם, קמים כל הנחליאלים שנתקבצו ומתפזרים על עשרת האקליפטוסים הפינתיים. המולה, הירגעות, דממה... חשיכה משתררת על המרחב הקפוא. אוסף מטלטלי וחוזר למגורים. מרגיש מצויין.

*משושים:  מעונות התלמידים במדרשת שדה בוקר, נקראים כך על שם צורתם הארכיטקטונית.

יום שני, 10 באוגוסט 2015

הקרב על התודעה

לפני כמה ימים יצא לי לקרוא מאמר ביקורתי של חיים נבון על שני ספריו של יובל נח הררי. אמנם לא קראתי את ספריו של הררי אך שמעתי הרצאה מפיו ובה הוא שוטח בקצרה את משנתו. את סגנון הביקורת במאמר לא כל כך אהבתי, אבל בעיקבותיו התפתח דיון מעניין בין המגיבים. הללו נחלקו לשני מחנות עיקריים: חסידי המדע והחומר ושוחרי הרוח והפילוסופיה. חלק מהויכוח בין המחנות נסב על שתי שאלות מרכזיות: האחת, האם המציאות היא חומרית גרידא; השנייה, האם התודעה היא תולדה פיזית של המציאות החומרית. מגיב אחד פלוני אלמוני (תחת הניק "פלמוני") טרח והשיב לטענות המטריאליסטים וחסידי המדעיזם אחד לאחד ואני חייב להודות שאהבתי את תשובותיו. למען אלו המתחבטים בשאלות הללו אני מביא כאן את הדיון בו נטל אותו פלוני אלמוני חלק, ומצטט דברים בשם אומרם ובצמוד להם את תוכן תגובותיו.

יום חמישי, 21 במאי 2015

כרכומי החורף שחלף

היורה מדשיא, והמטר שאחרי היורה - פשוט מחייה. הארץ עתה כבר רוויה; כל פיסת אדמה המונחת על משטח סלע מזיעה כהוגן, ומים זכים מפכפכים מתוך הטרסות. ירק צעיר ורענן פורץ ומצטופף היכן שרק יותר לו, פרחי סתיו ראשונים פוקעים את האדמה הבריאה, הריחנית, נדחקים מעלה, צובעים את את מה שהיה אך לפני שבועות ספורים שיממון - בצבעים עזים. העולם משנה פאזה. הימים של טרם חורף הם ימים של קסם בלתי ניתן לתפיסה.

יום שישי, 23 בינואר 2015

על הציוד להליכה אשר באמתחתי - תובנות ועצות

I הקדמה.

בעבר פירסמתי פה רשימה על ציוד ההליכה המשמש אותי במסעותיי ובה שיבצתי גם כמה עצות צנועות מהנסיון שצברתי. מפה לשם זרמו עוד כמה וכמה מגה-מ"קים של מים בנהר הצדדי  Sjnjuvtjudisjahka (אל תנסו לקרוא את השם) הנשפך לנהר Vuojatadno (גם לא את זה), חלק מפרטי הציוד התבלו, פרטים אחרים הוחלפו, התעוררו גם כמה תובנות חדשות, ועתה אני מגיש רשימה משודרגת ומתעדכנת תדיר בת כמה חלקים.



יום שבת, 15 בנובמבר 2014

ביקור לימודי ב-CERN, חלק רביעי

היום הרביעי לביקורנו החל בהרצאה יוצאת מהכלל של פרופסור גלעד פרז הישראלי על תחומי החפיפה שבין עולם החלקיקים האלמנטריים לבין הקוסמולוגיה. ההרצאה היתה מקיפה וקולחת ולמרות ששובצו בה פה ושם גם כמה משוואות בשפה של הגיאומטריה הדיפרנציאלית (גוועלד!), קלעה בול למקום שבו נמצאים התלמידים. גלעד פרז שהה ב-CERN כחוקר במחלקה התאורטית מזה כמה שנים, והיום הוא יומו האחרון לשהותו כאן. מחר בבוקר יחזור יחד איתנו לארץ הקודש באותה הטיסה.

בהרצאה של גלעד