יום שלישי, 10 ביולי 2012

מחוץ למתחם

CERN ממוקמת מצפון-מערב לג'נבה, מעט גבוה יותר מה-down town בואכה הגבול הצרפתי, ובשולי ה-country-sides שמחוץ למטרופולין. המתחם מגודר היטב, ודי בזה כדי לגונן עליו מהכרך המתפשט ולאפשר אווירת עבודה נוחה בפנים. בין העיר למתחם מפריד סוג של גן בוטני יפהפה (ואולי זו בכלל חווה חקלאית כלשהי) ובצמוד לו כרי מרעה של חוות סוסים וגם שדה חיטה. בפעם הראשונה שבאתי אל הקומפלקס הזה, בקיץ 2001 אם אינני טועה, הזכיר לי המקום את מחנה צריפין... מלון האורחים ממוקם בתוך המתחם וחיש מהר מצאתי פתח מילוט בדמותו של חור רחב בגדר המערבית, קרוב למלון. וכך, מידי יום במהלך שלושת או ארבעת הימים ששהיתי כאן, הייתי 'מתפלח' החוצה אל הכרמים הנפרשים עד האופק, משוטט מוקסם וללא מטרה בין הכפרים הפסטורליים המנקדים אותם בחינניות.



היום סידורי הביטחון ב-CERN נוקשים יותר ואין לקוות עוד לפרצות בגדר... אולם השער האחורי "הסודי" הממוקם ממש מאחורי סדנת הרכב פתוח פעמים ביום, שעתיים בבוקר ושעתיים בערב, ומרגע שחצית אותו נמצא אתה בעולם אחר, מהסוג שרק אירופה יודעת לנפק... אם בכל זאת לא עמדת בזמנים וחזרת באיחור, תיאלץ לכתת רגליך מסביב למתחם, מעקף של כשנים-שלושה קילומטרים בהערכה גסה.

התכנית למורים בה אני משתתף עמוסה למדי ובתוספת מאורעות השבוע האחרון גדש הלו"ז אינספור פעילויות. מהיבט זה בישר סוף השבוע האחרון שינוי מאוד מרענן: בשבת ובשני אחה"צ יצאתי לשתי הליכות נהדרות בהרי היורה (הרכס המרשים המופיע ברקען של חלק מהתמונות), ואילו את יום ראשון לקחתי בקלילות ויצאתי לשוטט בארץ כרמי הגפנים שמעבר לגדר, סביב הכפרים שולי, בורדיני, סאטיני, ופייסי. לסיור הזה גם הצטיידתי במצלמה והנה טעימה מהבציר:


























אין תגובות:

פרסום תגובה