יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

שרשרת ארביס (chaîne des Aravis)

עם שנסתיימו הלימודים בביה"ס ב-CERN, שמנו פעמנו, רעייתי הילה ואני, לרכס הרי ארביס החוצה את האלפים של הרון. באמצע הדרך בין אנסי (Annecy) לשאמוני (Chamonix), נמתחת שרשרת הרי פרא, כרבולתם המשוננת קוראת תיגר על השמיים; משטחי אבן וסלע נראים כאילו פרצו באחת מתוך האדמה וקפאו-דום במהלך תנופתם אל על. שפע של יערות אשוחית מעטרים את בסיס הרכס, אחו ירוק מטפס מעלה מהם, והוא מתחלף בפסגות קירחות, תלולות, וסחופי-רוחות. הנה למשל, כך נראה הסכין של La Grande Balmaz בחלקו הצפוני של Col des Aravis, מעבר ההרים המבתר את הרכס בדיוק באמצעיתו:




אמנם אין בכוחה של המצלמה להעביר בנאמנות את העוצמה המתפרצת הזו ובכל זאת, פה ושם ניסיתי כוחי לטובת קוראי הבלוג... ואולם בזאת עלי להודות: בדרך כלל אני מעדיף להסתובב ללא מצלמה; אין יכול אתה להיות חפשי ברוחך באמת בזמן הליכה אם מוטרד אתה מהצורך לתעד רגעיך בצילום, עסוק בדילמות כמו היכן לצלם, מהם תנאי התאורה הנאותים, באיזה זווית, וכך הלאה... לכן לא לכל גיחה נטלתי מצלמתי. ולמרות זאת, לקט הצילומים המצומצם בתוספת הקליפים ששיבצתי מתוך YouTube נותנים לדעתי מושג לא רע על המקום. חמש התמונות הבאות צולמו מהצד המערבי של הרכס, היכן שתצורתו הכללית קמורה; הפסגות גבוהות יותר ממה שניתן להתרשם מהתמונות, עד קילומטר וחצי מעל המקום ממנו צולמו.












רק במקרה נתוודענו למקום; במהלך שהותי ב-CERN חיפשתי נקודת מוצא לסיורים יומיים שתהא ממוקמת בטווח ראייה למונט-בלאן ועם זאת רחוקה מהמולת ההמון. אין זה קל כלל ועיקר למצוא ריזורט שכזה בתקופה הבוערת, אבל למרבה הפלא המקום הראשון עליו נחו עיני בשוטטי ב- google maps היה פנוי. זהו Chalet La Giettaz המנוהל על ידי זוג צעיר, הוא סקוטי והיא בריטית. הכפר La Giettaz ממוקם על המורדות המזרחיים של הרכס, הקעורים קמעה; שיפועים חריפים שגובהם האנכי נושק ל-800 מטרים מסתיימים במצוקים העוברים לכל אורכו של הרכס, וגובהם בין מאתיים לארבע מאות מטרים נוספים. בבסיס השיפועים משתרע אחו רענן שטוף שמש ומנוקד פרחים, ובקווי הגובה של הכפרים La-Giettaz ו-La-Plan הוא מתחלף במרעה בקר. וכרגיל, היכן שיש מרעה, הכל רמוס וממוקש. לזכותם של המקומיים יאמר שטרחו לתחום את שטחי המרעה בכבל חשמלי ובכך הגבילו את המפגע.










ל-La-Giettaz הגענו בנסיעה מאנסי דרך La-Clusaz והלאה דרך מעבר ההרים Col des Aravis. המרחק מאנסי ליעד כשלושים קילומטרים, אבל הדרך, אף שהיא נוחה לנהיגה, מאתגרת. יש ובקטעים מסויימים היא כה צרה, תלולה, ועקלקלה, עד כי רק נס שומר על בתי המגורים הממוקמים מתחת לעיקולים החדים מפני מכוניות שנהגיהן חישבו לא נכון את מגבלות רכבם... מרגע שחוצים את מעבר ההרים Col des Aravis מתגלה המאסיף הענק של המונט-בלאן בכל הדרו, ומעתה ואילך, אם הקפדתם להלך מעל לקו גובה של אלף וארבע מאות מטרים, יהיה הוא על שפעת קרחוניו ופסגותיו המשוננות, ה"דמות" הדומיננטית בנוף;

הפסגות של שרשרת ארביס, והן רבות ומגוונות בנופן, מתנשאות לגבהים שבין 2400 ל-2750 מטרים. אבל כפי שאפשר לראות בתמונות מטה, המאסיף של המונט-בלאן שייך לליגה אחרת. פסגותיו מתנשאות עוד שני קילומטרים תמימים מעל לפיקים של הארביס, וקרחונים אימתניים גולשים בגאיותיו. עם זאת, מלוא כל הדרו נחשף רק אם מתבוננים בו ממרחק מספיק כך שכל חלקיו מתלכדים לכדי רכס עצום הנישא על כל סביבותיו. ובאמת, בפולקלור של חבל Savoie (על שם ממלכת בית סאבויה שהשתרעה על פני חבלי ארץ אלו מימי הביניים ועד אמצע המאה העשרים) מקובל לראות ברכס הארביס את 'המרפסת' המשקיפה על המונט-בלאן...












היות והמורדות המערביים בחלקו הקמור של הרכס פראיים יותר בתצורות הנוף, הם גם פופולריים יותר לצרכי פעילות ספורט ונופש. כבלי רכבל נמתחים מכל ישוב קטנטן למרגלות הרכס ועד לפיסטינים המשוננים ביותר, והם משמשים את גולשי האקסטרים בעונות המושלגות (ראו הסירטון הראשון המשובץ מטה). לדעתי, הרכבלים הוקמו ללא כל רגישות וראיה מערכתית. בחלק מהמקומות עבודות הפיתוח נגסו בנוף כמו חיית טרף מורעבת הנוגסת בבולמוס בבשר צידה. בכל חברה מפותחת מבחינה תרבותית, היה מקום כמו רכס ארביס מוכרז כשמורת טבע מוגנת, והפיתוח בו נעשה בדחילו וברחימו; לא מבין איך הצרפתים כשלו כל כך בהיבט הזה.

מידי יום ביומו יצאנו הילה ואני לסיור (או שניים) בן כמה שעות בפינות הרכס, בדרך כלל מעל קו היער וקו המרעה ומתחת לקו המצוקים. 1800 המילמטרים המומטרים כאן מידי שנה מבטיחים שפע של שלג בחורף ושפע של ירק ופרחים בקיץ. מרבצי קרח בודדים השקועים עמוק בתוך החריצים של ההר שורדים את מהלך הקיץ ומזינים פלגים בודדים. אין זה השפע הבלתי נתפס המוכר מסקנדינביה, אבל בהחלט מרענן. לה-ג'יטאז עצמה ממוקמת מתחת למצוק מיוער ושלושה פלגים מתאחדים כאן לכדי נחל נאה הזורם בינות לעצי אדר. והכל נקי נקי בניגוד גמור לאתרים נאים בארץ הנמצאים בסמיכות למגורי אדם. הנה עוד כמה תמונות להתרשמות:

הסכין של לה-באלמאז

ובפרספקטיבה קצת אחרת...

המבט צפונה, המורדות מערביים, הפסגה הרחוקה מצד שמאל היא
שיא הרכס - Mont Charvet - וגבהה 2753 מטרים מעל פני הים.

תקריב על הר Charvet...

מבט על הסקטור הדרומי-מזרחי של הרכס, למטה משמאל - לה-ז'יטאז.
קולות זמזום דבורים וצקצוק חגבים מפלחים אוויר שקוף וצלול.

הילה בוחנת את המונט-בלאן ("האריה" כפי שהיא מכנה אותו).
ברקע היער שמעל לה-ז'יטאז

האריה רובץ, גא ונשוא פנים...

אשוחיות בסלע

עוד אקורד של הוד.  

על העוצמה של הרכס אפשר ללמוד משני הסירטונים הבאים (אל תשכחו להעביר לרזולוציה גבוהה! לאלו שלא מתמצאים: העבירו הסמן לאיזור הפינה הימנית התחתונה והקישו על גלגל השיניים המופיע. מהתפריט שיפתח ביחרו את הרזולוציה הגבוהה ביותר). הסירטון הראשון מתעד שלושה גולשי אקסטרים "המטיילים" על אחד הסכינים של הרכס. אתם מוזמנים לעבור לדקה ה-1:40 (קחו בחשבון: המוזיקה שברקע רועשת למדי). אני חייב להודות: לו אני נמצא הייתי במקומם, פיק ברכיים איום היה אוחזני ומצמידני לסלע, וכל השכנועים שבעולם לא היו מנתקים אותי ממקומי... משיגענס. הסירטון השני רגוע יותר ומתעד את הרכס על שפעת פסגותיו מנקודת המבט של צנחן מצנחי רחיפה.  Evuala:







2 comments:

  1. טיפוס על הרים אף פעם לא דיבר אליי, עוד מתקופת ביה"ס בטיולים השנתיים, כשהיינו מטפסים על הרי ישראל כדי לצפות בשביל מסוים, הר כזה או אחר.
    פשוט לא מדבר אליי טיפוס על הר לא משנה לשם מה וכמעט להחליק בטיפוס. מפחיד אותי ולא אוהבת.

    השבמחק
    תשובות
    1. בנוגע לסכנות ולפחדים: הנקודה היא לא להיכנס למצבים בהם על טעות משלמים בפציעה משמעותית או חלילה בחיים. אם בכל זאת נקלעתי למצב-קצה שכזה אז באמת הפחד מפני נפילה משתק (פשוטו כמשמעו) ורמת התפקוד צונחת פלאים, אם כי הכרתי כאלו שמצבי-קצה לא מרשימים אותם... מה אני עושה במקרה כזה? מבקש את עזרתה של ההשגחה ברחימו, לוקח את הזמן כמה שאני יכול ומתקדם עקב בצד אגודל. איך לא להקלע למצב מורכב מלכתחילה? מנסיוני הדל יש להקפיד על שני כללים: אחד: כל צעד חייב להיות הפיך; שתיים: כל מהלך הוא כזה שטעות עלולה לכל היותר לגרד ממך קצת בשר. אם מקפידים על שני אלו ההעפלה מעלה מאוד נעימה ונטולת מתחים והמאמץ מביא סיפוק עמוק. עם הזמן גם רוכשים מיומניות ובטחון ואז מעטפת הביצועים מתרחבת...

      מחק